החבית הראשונה – 2008
החבית השלישית – 2011
חלק גדול מאופיו הסופי של הוויסקי מגיע בשלב היישון. גודל החבית, האם היא חדשה או משומשת ומה היה בה קודם הם חלק מהגורמים הרבים המשפיעים על הוויסקי. אבל גם למקום בו ממוקמת החבית ובו הוויסקי מתיישן יש חשיבות גדולה. טמפרטורה, לחות או קרבה לים יכולים להשפיע מאוד על שלב היישון.
ואם כבר מדברים על הסביבה בה שוכבת החבית יש כמובן את הקסם של המקום. קסם שאי אפשר לתאר במילים אבל הוא נמצא באוויר – עוטף את החבית ומשפיע על הוויסקי
כל מקום והקסם שלו, כל מקום והוויסקי שלו
עד שנת 2007 מעולם לא יושן ויסקי בישראל. חובבי הוויסקי יכלו רק לדמיין מה תהיה השפעתו של מזג האוויר והקסם הישראלי על שלב היישון. ויכוחים רבים נסובו סביב השאלה כיצד יתיישן כאן ויסקי וכיצד מזג האוויר והקסם המקומי ישפיעו על המוצר הסופי. אבל איך בודקים כיצד יתיישן כאן ויסקי כשאין כאן בכלל ויסקי ליישן?
פשוט מביאים מסקוטלנד ויסקי צעיר בחביות עץ ומיישנים אותו בארץ.
וכך, בשנת 2007, הרבה לפני שהחלו לייצר כאן ויסקי, נולד ‘פרויקט החביות‘ של מועדון הוויסקי הישראלי – אחד מהפרויקטים הראשונים, המורכבים והחשובים של המועדון.
יישון ויסקי סקוטי בישראל היה מהלך חדשני ופורץ דרך בתעשייה וככזה עורר עניין רב בקרב חובבי הוויסקי בארץ ובעולם.
לצורך הפרויקט הבאנו לארץ חמש חביות של סינגל מאלט צעיר שזוקק בסקוטלנד על מנת שיתבגר ויתיישן באתרים שונים בארץ הקודש.
במהלך השנים בקבקנו ארבע מתוך חמש החביות. ארבעה ויסקים מופלאים שספגו את הקסם הישראלי. קסם שהסתבר כמצוין לוויסקי
ועכשיו, כמעט 15 שנה אחרי, כשתעשיית הוויסקי הישראלי פורחת ולכולם ברור כי מזג האוויר והקסם המקומי עושים רק טוב לוויסקי, הגיע הזמן לבקבק את החבית החמישית והאחרונה בפרויקט, החבית הוותיקה והמדהימה מכולן. חבית מספר 09/194 . חבית שהחלה מסעה באי אראן שבמערב סקוטלנד, משם הגיעה ל’מערה’ באזור זכרון יעקב ואת שנותיה האחרונות בילתה באזור עמק חפר השקט והפסטורלי
חלק גדול מאופיו הסופי של הוויסקי מגיע בשלב היישון. גודל החבית, האם היא חדשה או משומשת ומה היה בה קודם הם חלק מהגורמים הרבים המשפיעים על הוויסקי. אבל גם למקום בו ממוקמת החבית ובו הוויסקי מתיישן יש חשיבות גדולה. טמפרטורה, לחות או קרבה לים יכולים להשפיע מאוד על שלב היישון.
ואם כבר מדברים על הסביבה בה שוכבת החבית יש כמובן את הקסם של המקום. קסם שאי אפשר לתאר במילים אבל הוא נמצא באוויר – עוטף את החבית ומשפיע על הוויסקי
כל מקום והקסם שלו, כל מקום והוויסקי שלו
עד שנת 2007 מעולם לא יושן ויסקי בישראל. חובבי הוויסקי יכלו רק לדמיין מה תהיה השפעתו של מזג האוויר והקסם הישראלי על שלב היישון. ויכוחים רבים נסובו סביב השאלה כיצד יתיישן כאן ויסקי וכיצד מזג האוויר והקסם המקומי ישפיעו על המוצר הסופי. אבל איך בודקים כיצד יתיישן כאן ויסקי כשאין כאן בכלל ויסקי ליישן?
פשוט מביאים מסקוטלנד ויסקי צעיר בחביות עץ ומיישנים אותו בארץ.
וכך, בשנת 2007, הרבה לפני שהחלו לייצר כאן ויסקי, נולד ‘פרויקט החביות‘ של מועדון הוויסקי הישראלי – אחד מהפרויקטים הראשונים, המורכבים והחשובים של המועדון.
יישון ויסקי סקוטי בישראל היה מהלך חדשני ופורץ דרך בתעשייה וככזה עורר עניין רב בקרב חובבי הוויסקי בארץ ובעולם.
לצורך הפרויקט הבאנו לארץ חמש חביות של סינגל מאלט צעיר שזוקק בסקוטלנד על מנת שיתבגר ויתיישן באתרים שונים בארץ הקודש.
במהלך השנים בקבקנו ארבע מתוך חמש החביות. ארבעה ויסקים מופלאים שספגו את הקסם הישראלי. קסם שהסתבר כמצוין לוויסקי
החבית הראשונה – 2008
החבית השלישית – 2011
ועכשיו, כמעט 15 שנה אחרי, כשתעשיית הוויסקי הישראלי פורחת ולכולם ברור כי מזג האוויר והקסם המקומי עושים רק טוב לוויסקי, הגיע הזמן לבקבק את החבית החמישית והאחרונה בפרויקט, החבית הוותיקה והמדהימה מכולן. חבית מספר 09/194 . חבית שהחלה מסעה באי אראן שבמערב סקוטלנד, משם הגיעה ל’מערה’ באזור זכרון יעקב ואת שנותיה האחרונות בילתה באזור עמק חפר השקט והפסטורלי