בסוף כל אירוע טעימות ניגשים המלצרים לשולחן ומרוקנים את כל כוסות הטעימה בהן נותר מעט ויסקי למיכל פלסטיק במטרה לשפוך לכיור. מעין בלנד של מותגי ויסקי שונים בהתאם למה שטעמנו באותו הערב. באחד האירועים האחרונים ניגש אלי אחד המלצרים ושאל אם אפשר לטעום מהבלנד לפני ששופכים לכיור… “מה פתאום!” עניתי מופתע מעצם השאלה. “אבל בעצם למה לא ?” הקשה המלצר “מדובר בבלנד של אחלה סינגל מאלטים – מה כבר יכול להיות רע?…”
האמת שלרגע עצרתי ובאותו הרגע נזכרתי בסיפור הקשור לעניין וקשור גם לארדבג (הוויסקי אותו נטעם בסבב הטעימות הבא – הפרטים ממש בקרוב…)

והסיפור שהיה כך היה…

מזקקת ארדבג ומזקקת גלנמוריי מבוקבקות באותו מפעל ביקבוק (שתיהן שייכות לאותו תאגיד). באחד מימי החורף של שנת 2005 הגיעו למפעל הביקבוק מספר חביות ממזקקת ארדבג המיועדות היו לביקבוק תחת המותג של ארדבג 17. אחד מהפועלים במפעל שכנראה שתה מעט יותר מידי בערב שלפני, רוקן יחד עם החביות ממזקקת ארדבג לאותו המכל גם חביות בנות 12 שנה ממזקקת גלנמוריי. תקלה מאוד חמורה. האינסטינקט הראשון היה לשפוך את הבלנד החדש לביוב אך הסקוטים כמו הסקוטים לא ממש אוהבים לזרוק או לבזבז במיוחד שמדובר בוויסקי… או כמו שאומרים – אם אלוהים נותן לך לימונים – לך עשה מהם לימונדה וכך באמת עשו. לאחר שטעמו את הבלנד החדש, המוזר והלא מתוכנן גילו שלמעשה מדובר ביופי של ויסקי והחליטו לבקבק את הוויסקי החדש תחת השם serendipity או בתרגום לעברית ‘תגלית משמחת ומועילה שנעשית בטעות ושלא בכוונה…’ כמובן שכל הבקבוקים נחטפו מהמדפים.

עכשיו, אם הסיפור הזה עדיין לא שכנע אתכם לטעום מה’בלנד של סוף אירוע טעימות’, הרשו לי להציג בפניכם סרטון קצר ומפתיע באותו הנושא. האיש שמאחורי הסרטון שמו רלפי והוא אחד ממבקרי הוויסקי המוערכים כיום בעולם. סקוטי חביב עם עשרות אלפי עוקבים חובבי ויסקי. באחד מהסרטונים שהעלה לא מזמן ממליץ רלפי, בכבודו ובעצמו, לערבב בבית מנה של ויסקי אירי עם חצי כפית ארדבג – כן, כן מה ששמעתם ואם אתם לא מאמינים – קבלו את זה


בקיצור בטעימה הבאה מבטיח לטעום את הבלנד של סוף הערב… לא משנה מה יהיו המרכיבים…
ואתם חובבי ויסקי יקרים – הגיע הזמן להתחיל ולערבב גם בבית…